זרמים דתיים אצל היהודים בישראל
(נכתב במקור בקפה דה מרקר, נובמבר 2010)
אחד ההבדלים החשובים בין יהודי ארה"ב ליהודים בישראל הוא מבחינה דתית: בארה"ב מקובל לסווג את היהודים מבחינה דתית קודם כל לפי הזרם הדתי אליו הם שייכים וכך הם מחולקים לאורתודוכסים (שנחלקים בתוך עצמם לאולטרה –אורתודוכסים ואורתודוכסים מודרנים) , קונסרבטיבים ורפורמים. גם יש כאלו שמגדירים עצמם חסרי שיוך לזרם כלשהו ויש גם תופעות כמו קונסרבדוכסים. בישראל לעומת זאת, מקובל מבחינה דתית לחלק את היהודים לפי רמת קיום המצוות, שהיא אגב לפי היהדות האורתודוכסית: חרדי, דתי לאומי מסורתי או חילוני. מתוך חלוקה זו צמחו עוד חלוקות משנה (כמו "סתם" דתי לאומי לעומת חרד"ל ועוד).
אומנם בשנים האחרונות יש יותר יהודים בישראל שמתחילים לזהות עצמם עם הזרמים הדתיים הלא אורתודוכסים (רפורמי או קונסרבטיבי) הקימים בארה"ב , אך עדיין זה המצב באופן כללי ובמכוני סקרים, למשל, לא שואלים על השתיכות לאחד הזרמים אבל שואלים על רמת קיום המצוות. בישראל ההנחה היא שלא רק דתי וחרדי נחשבים אורתודוכסים, במידה ויש טעם להשתמש במילה זו (על כך בהמשך) אלא גם רוב (ולו צנוע) של החילונים וכמעט כל המסורתיים , אם אינם מצהירים אחרת, וזאת בגלל שאם למשל הם מקיימים מצווה או נזקקים לשירות דת- הדבר נעשה לפי הזרם האורתודוכסי. רמת קיום המצוות נמדדת לפי מה שנקרא יהדות אורתודוכסית ואפילו חילוני שאומר שאינו מקיים מצוות מתיחס בדבריו בד"כ להלכה האורתודוכסית ולא הרפורמית או קונסרבטיבית.
נתקלתי בטענה שהסיבה שאין הרבה יהודים רפורמים וקונסרבטיבים בארץ היא המונופול האורתודוכסי שבישראל וכפייה דתית אורתודוכסית. אומנם תופעות כמו חילוניות ויצירת זרמים רפורמיים נבעו מאותו מקור (וכך גם בנצרות שבה הפרוטסטנטיות והחילוניות נבעו מאותו מקור) , אבל הסיבה לכך שאין הרבה רפורמים וקונסרבטיבים בארץ היא התפתחויות היסטוריות "טבעיות" ולא כפיית המונופול האורתודוכסי. הדבר נכון קודם כל אצל בני עדות המזרח: אצלם חלקם הפכו לחילונים וחלקם למסורתיים, אבל לא היו שם הכרזות על זרמים רפורמיים (הרוצים לשנות את ההלכה עצמה) וכפועל יוצא לא היו כאלו שכתגובה קראו לעצמם "אורתודוכסים". פשוט הייתה ויש יהדות וזהו, חלק נשארו לקיים מצוות וחלק לא ובזה "נגמר הסיפור", ממש כמו שלמשל באיטליה חלק מהאיטלקים ואולי רובם הפכו לחילונים (דהיינו לא מקימים מצוות דתיות של הנצרות הקתולית) ולא הכריזו על עצמם כשיכים לכנסיה חדשה - רק 1% בערך מהאיטלקים הם פרוטסטנטים. מההסבר על עדות המזרח שעלו לארץ ואף נהפכו לרוב.... כבר ניתן לראות אצל חלק גדול מהיהודים בישראל מדוע אין הרבה לא אורתודוכסים בארץ. ואם נסתכל על מה שקרה אצל האשכנזים נוכל להשלים את התמונה לגבי מדינת ישראל.
בקרב האשכנזים ניתן היה להבחין בין 2 טיפוסים של קהילות מבחינת ההתפתחויות שחלו בעת החדשה בנושא קיום המצוות והגישה להלכה: הטיפוס ה-1) קהילות שבהן התקיים הזרם הרפורמי שמטרתו לשנות את ההלכה עצמה.הרפורמים כינו את אלו שדבקו בהלכות הקיימות בלי לשנות אותן (או לכל היותר להסכים ל"קיצוץ בשוליים" כמו האורתודוכסיה המודרנית) בשם "אורתודוכסים" ומאוחר יותר אלו שכונו ע"י הרפורמים בשם "אורתודוכסים" התחילו גם לקרוא לעצמם כך כדי להיבדל מהרפורמים. מכאן שהמילה "אורתודוכסים" (שבא"י ואח"כ במדינת ישראל לא נעשתה מקובלת) נוצרה רק באופן תגובתי. יהודים רפורמים מקהילות ששיכות לטיפוס הראשון, כמו גרמניה ועוד, או שנשארו באירופה עד הסוף המר או היגרו לארה"ב ורק מעטים מאד מהם עלו לא"י הטיפוס הראשון של הקהילותהאשכנזיות כלל כמובן קודם כל את גרמניה, שם נוסדה והתבססה היהדות הרפורמית וקהילות אחרות כמו בהונגריה, רומניה, אוסטריה ואולי חלקים אחדים מפולין.
הטיפוס ה-2) קהילות שבהן היו יהודים שפשוט הפכו למה שנקרא היום "מסורתיים" או לחילוניים ובלי להכריז על השתיכות לזרם חדש שרוצה לשנות את ההלכה. כל זה בדומה למה שקרה עדות המזרח. הטיפוס השני של קהילות אשכנזיות התקים בפולין (לפחות רובה), רוסיה, אוקראינה ועוד מקומות במזרח אירופה. . ומן הסתם, גם יהודים שעלו לארץ מקהילות ששיכות לטיפוס השני כמו רוסיה, רובה של פולין ועוד נשארו כאן להיות חילוניים/מסורתיים /דתיים/חרדיים (או ששינו את רמת קיום המצוות) אבל בטח לא נהפכו פתאום לרפורמים.
אז כך קרה שגם אצל האשכנזים שעלו לארץ כמעט ולא היו רפורמים וקונסרבטיבים וכתוצאה מכך, המושג "אורתודוכסים" החל להפוך ללא מקובל בשימוש (אפילו לא אצל העולים מגרמניה וצאצאיהם), אלא רק בנושאים שונים הקשורים לזרמים דתיים של יהדות ארה"ב, כי לא היו בארץ "רפורמים" שמולם היה צריך להעמיד את המושג "אורתודוכסים". וגם אם בשנים האחרונות יש יותר יהודים בישראל שנוטים להזדהות עם זרמים לא אורתודוכסיים , כנראה שאותם זרמים לא הצליחו להיות לרוב בקרב החילונים (ומכאן גם שנשארו למיעוט קטן בקרב כלל היהודים בישראל) וזה אולי, בין השאר, בגלל שבמדינה עם רוב יהודי כמו ישראל יהודי חילוני אינו מרגיש צורך מיוחד ללכת למשל דווקא לבית כנסת לא אורתודוכסי אם בכלל הוא הולך,כדי לשמר את זהותו היהודית, אבל בארה"ב (בה היהודים הם מיעוט ובסכנת התבוללות) בתי כנסת הם אמצעי לשימור הזהות היהודית גם אם אינם אורתודוכסים. ובכל מקרה,אפשר כמובן לטעון על אפליות בישראל נגד זרמים לא אורתודוכסיים, אבל אי אפשר לומר שהמונופול האורתודוכסי מונע מיהודים לבטא הזדהות בסיסית עם אותם זרמים (כמו הליכה לביית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי) ומכאן שהטענה שהמונופול האורתודוכסי הוא מה שמונע מיותר יהודים בישראל להיות רפורמים או קונסרבטיבים אינה נכונה.
אני מתנגד בגלל כמה סיבות לשימוש במילה "אורתודוכסים" ונגזרותיה כמילה נרדפת ל"דתיים" (כולל חרדים) ונגזרותיה, וליתר דיוק כמילה נרדפת לדתיים בלבד. למשל, "המפלגות האורתודוכסיות" כמילה נרדפת ל"המפלגות הדתיות" או "האורתודוכסים בישראל" במקום "הדתיים בישראל". 1): מדובר על מושג שהפך בגלל מה שנכתב קודם , ובצדק, ללא מקובל בארץ ומי שמנסה "בכח" להשתמש בו גם בלי הצדקה (על כך בהמשך) הוא או פלגן או גלותי (או שניהם ביחד) שמנסה לכפות גם כשלא צריך מושגים שהיו רלוונטיים לקהילות כמו בגרמניה או רלוונטיים היום ליהדות ארה"ב. ושלא יהיה ספק: יהודי לא אורתודוכסי שרוצה לעלות לארץ מוזמן לעשות כן כאזרח לכל דבר וגם יהודי שנולד בישראל יש לו זכות להזדהות עם זרם לא אורתודוכסי, וכל זה לא סותר את מה שאני אומר.
2) נראה מהשימוש הנ"ל כאילו מי שאינו דתי הוא בהכרח אינו אורתודוכסי. אז נכון שבישראל מוטב לא להשתמש במילה אורתודוכסי בלי צורך, אבל אם כבר משתמשים במילה הזו אסור שתטעה. זה כמו למשל לומר על איטליה (מדינה שלפחות עד לאחרונה גם בה היו בעיות של דת ומדינה) "המפלגות הקתוליות" כשם נרדף למפלגות הדתיות באיטליה, שזה פשוט לא נכון. האם זה אומר למשל שהמפלגות האחרות באיטליה אינן קתוליות ? (במובן של הזהות הדתית של מנהיגי ותומכי המפלגות האלו). גם איטלקים שאינם נחשבים למקיימי מצוות הנצרות הקתולית נחשבים קתולים אלא אם כן הכריזו אחרת. אז אותה הקשה נכונה גם לישראל.
3) סיבה שקשורה גם לסיבות הקודמות היא הכנסת מימד נוסף של פילוג – פילוג בין זרמים בנוסף למימד שקיים בין יהודים בעלי רמות שונות של קיום מצוות. נכון שלנושאי דת ומדינה יש גם היבטים שקשורים בזרמים לא אורתודוכסיים אצל יהודי ארה"ב ואצל חלק קטן של היהודים בישראל, אבל עדיין רוב הנושאים אינם כאלו. למשל שאלת הנסיעה בשבת ברחובות חרדיים היא בין דתיים וחילוניים (כשגם האחרונים כאמור לפחות ברובם אורתודוכסים ככל שהמושג רלבנטי) ולא בין אורתודוכסים לרפורמים וקונסרבטיבים. אין צורך להכניס בכח עוד מימד של פילוג לעם ומדינה שגם כך מפולגים. מה שאמרתי זה כמו למשל שבאיטליה יתארו את בעיות הדת והמדינה כבעיות בין קתולים ופרוטסטנטים ולא (אפילו לא בעיקר) בין קתולים דתיים לקתולים חילוניים.
4) מי שמשתמש במילה אורתודוכסים כנרדפת לדתיים ורק לדתיים יוצר בדבריו (הלא נכונים) מונופול של הדתיים על המושג ובכך אינו יותר טוב מאותו מונופול אורתודוכסי על היהדות שנגדו רבים מתלוננים 5) בתוך הציבור החילוני (שוב, מושג שנמדד לפי ההלכה האורתודוכסית) יש הבדלים בין אנשים מבחינת הדעות בנושאי דת ומדינה, תחושת הקירבה למסורת היהודית ורמת קיום המצוות (כולל מקרים של אי קיום מצוות בכלל). נכון שככל שהחילוניות היא יותר חזקה מבחינת הפרמטרים האלו יש יותר סיכוי שיהודי יכריז על עצמו כרפורמי או קונסרבטיבי, אבל עדיין אפשר להיות אפילו חילוני "מאד חזק" ולהיחשב לאורתודוכסי או פשוט "סתם" יהודי בלי תוספת של זרם (כמו שהיה מקובל לפחות עד לאחרונה בישראל) - כן, ממש כמו איטלקי שהוא מאד חילוני ועדיין יחשב קתולי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה